כולם מדברים על הכנסה פסיבית אבל מה עם ההוצאה הפסיבית ? ואיך מנהלים אותה באחריות אישית וסביבתית על כדור הארץ

אתה לא חייב מצית כדי לשרוף כסף. אתה עושה את זה כל יום.

לרוב אני מדבר על הגדלת הכנסה אבל הפעם המאמר הזה יעסוק בהקטנת ההוצאות והמשמעות שלהם. כל פעם שאתה שוכח לכבות את הדוד, כל פעם שהמזגן עובד והחלון פתוח, כשאתה קונה משהו שלא באמת צריך, או כשאתה מתקלח במים שחוממו בחשמל במקום בשמש – אתה שורף כסף. לא רואה את זה? תדמיין שמישהו מדליק שטר של 100 ש"ח מול הפנים שלך. זה בדיוק מה שקורה, רק שקט, חוקי, ומתמשך.

אבל זה לא רק הכסף שנשרף – זה גם הטבע. המשאבים שאנחנו צורכים היום – חשמל, מים, דלק – לא נוצרים משום מקום. מישהו שילם עליהם: האדמה, הים, האוויר, הבריאות שלנו, ואפילו הילדים שלנו.

במאמר הזה אני רוצה להראות לך דרך אחרת. לא להכניס עוד כסף – אלא להפסיק לשרוף אותו. לזהות את ההוצאה הפסיבית שלך – ולהפוך אותה למקור רווח. לעבור מצרכן אוטומטי – למנהל מושכל של המשאבים שלו. ולא פחות חשוב – לעשות טוב לעולם בלי לעבור לגור באוהל ולשטוף כלים עם מים אפורים (אלא אם בא לך).

אז בואו נתחיל...

כמעט בכל הרצאה על כסף, המרצה שורף שטר של כסף זה פתית מדהים לדבר על חסכון וברגע שמישהו שורף כסף יש כמה משמעויות לזה.

1. מעבר לזה שזה עבירה על החוק.

2. ההבנה שאנחנו שורפים מלא כסף בלי מצית או יותר נכון הרבה גופים מנצלים את זה להטות לנו את החשיבה כדי לעודד צריכה (במילים אחרות לערבב אותנו) ואם זה לא הם אנחנו מושפעים מהסביבה שלנו ואנחנו אלה שמדליקים את הדוד שעות מיותרות ומתקלחים בלילה במקום להתקלח בבוקר ולתת למים להתחמם מהשמש, פותחים חלון בזמן שהמזגן עובד או מבזבזים כספים על צריכה בלי להבין כמה כסף זה עולה לנו ומה המשמעות הגלובלית שלו?

3. כל משאב שנשרף נוצר איכשהו ויש מחיר אישי וסביבתי לשריפה שלו. וזה הרבה מעבר לבזבוז שגם הוא בעצמו משמעותי.

במאמר הזה אני אגע בדיוק בטיפים איך להפחית את השריפה של הכסף. בין אם אתה עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה בע"מ או שכיר שמנסה להבין איך סוגרים את החודש, מייצר מקור הכנסה סמוי שעוסק בחסכון ולא בהגדלת הכנסה ועל הדרך לעשות טוב לסביבה או סתם אדם שרוצה לשמור על כדור הארץ.

יש משאב אחד שמסתתר מתחת לאף שלנו ויכול להפוך למנוע צמיחה כלכלי: החיסכון.

כאן כמובן שזה עניין של התנהלות כלכלית וגישה לחיים אבל בגדול זה יכול להיות מקור שבמקום להוציא אותו לאגור ולהפוך אותו למקור הכנסה ( זה קשור לחינוך פיננסי והתנהלות כלכלית אישית ), בדיוק כפי שפוטנציאל הכנסה הוא הכנסה לא מנוצלת. זאת אומרת אם אדם בפוטנציאל שלו יכול לייצר עוד 5000 שקלים בחודש שהוא לא מכניס זה משאב לא מנוצל.

אבל כאן אנחנו לא כותבים על סתם עוד חיסכון. אנחנו מדברים על חיסכון חכם, שמבוסס על שימוש מודע במשאבי הטבע. חיסכון שלא רק מצמצם הוצאות – אלא גם מאפשר לנו להפוך את מה שחסכנו למקור הכנסה נוסף. אבל אולי החשוב מכל: הוא מאפשר לנו להנות מהמשאבים של הטבע – ולא רק לנצל אותם עד תום, תוך פגיעה בכדור הארץ ובבריאות שלנו ושל אחרים אלא להרוויח את המקסימום מהקיים.

כולם מדברים על הכנסה פסיבית אבל מה עם ההוצאה הפסיבית ? ואיך מנהלים אותה באחריות אישית וסביבתית

תרבות הצריכה – המחסום השקט של כולנו

לפני שנצלול לפרקטיקה, בוא נדבר רגע על הפיל שבחדר. תרבות הצריכה גורמת לנו להוציא כסף על דברים שלא באמת נחוצים – ולא רק כסף, אלא גם מים, דלק, חשמל, זמן, ואנרגיה.

החיים בעולם המערבי הרגילו אותנו שצריכה = הצלחה. ושמי שלא קונה – נשאר מאחור. אבל זו אשליה.

הגיע הזמן לעשות ריסטארט: להחליף את השאלה "כמה אני יכול להרשות לעצמי להוציא?" בשאלה הרבה יותר חכמה – "איך וכמה אני יכול לחסוך ולמנף? ואם לא מהשיקולים האלו אז איך אפשר לחבק את הטבע?"

מה זה קוט"ש – ולמה זה חשוב לחשבון שלך?

קוט"ש (קילוואט שעה) הוא יחידת מידה לצריכת חשמל. פירושו: מכשיר שצורך 1,000 ואט (כלומר 1 קילוואט) במשך שעה אחת, צורך 1 קוט"ש.

כמה זה עולה לנו?

נכון ל-2025, העלות הממוצעת לצרכן ביתי היא כ-55 אגורות לקוט"ש לא כולל מעמ, מחיר כלול מעמ כ 64 אגורות (תלוי בתעריף ובשעות השימוש – תעריף יום/לילה, חשמל סולארי וכו').

אז כמה צורכים מכשירים יומיומיים?

מכשיר	צריכה ממוצעת	זמן שימוש יומי	עלות יומית לפני מעמ (צריך להוסיף 18%)
דוד חשמל	3,000 וואט	1 שעה	1.65 ₪
מזגן קטן	1,000–1,500 וואט	4 שעות	2.20–3.30 ₪
טלוויזיה 50 אינץ’	100–200 וואט	5 שעות	0.28–0.55 ₪
מקרר	150–250 וואט	24 שעות (מחזורי)	1.80–3.30 ₪ ליום
מחשב נייד	50–100 וואט	6 שעות	0.17–0.33 ₪
מייבש כביסה	2,500 וואט	1 שעה	1.38 ₪
קומקום חשמלי	2,000 וואט	10 דקות ביום	0.18 ₪

למה זה משנה?

כי אם אתה מפעיל כמה מכשירים יחד בלי לשים לב – אתה שורף עשרות שקלים ביום בלי צורך. החיסכון מתחיל מהבנה, ונגמר בשינוי הרגלים קטנים. אבל בוא נדבר על המחיר הסמוי...

המחיר הסמוי של חציבת משאבים – ומה אנחנו יכולים לעשות עם זה

חציבת נפט, גז טבעי ופחם היא תהליך יקר – גם כלכלית וגם סביבתית. הנה נתונים שיעזרו להבין את גודל המחיר:

• קידוח ביבשה: 20–40 דולר לחבית.

• קידוח במים עמוקים: 40–80 דולר לחבית, ולעיתים יותר.

• אזורים קשים (כמו הקוטב): מעל 100 דולר לחבית.

מעבר לכך:

• קידוח בודד עולה עשרות עד מאות מיליוני דולרים ולא בכל קידוח מוצאים משאבים.

• הפקת חבית דורשת עשרות עד מאות ליטרים מים.

• כל חבית גורמת לפליטה של כ-400 ק"ג פחמן דו-חמצני.

• נזקי דליפות מזהמים את מי השתייה ופוגעים בבריאות הציבור.

כלומר – המחיר האמיתי הוא לא רק בכסף, אלא בפגיעה באדמה, באוויר, במים, ובנו.

בסופו של דבר רוב ייצור החשמל היום הוא מנפט, פחם וגז מחזור שעולה לייצר אותו המון ואז משתמשים בו לצריכה קיצונית. בואו נעשה סקירה קצרה של איך מייצרים היום חשמל ?

ייצור החשמל בעולם היום:

על פי International Energy Agency (IEA):

• 61% מייצור החשמל בעולם מגיע מדלקים פוסיליים:

  • Coal (פחם): כ-35%

  • Natural Gas (גז טבעי): כ-23%

  • Oil (נפט): כ-3%

• 28% בלבד מגיע ממקורות מתחדשים:

  • Hydropower (אנרגיית מים): כ-15%

  • Solar (שמש): כ-6%

  • Wind (רוח): כ-7%

  • Biomass ושאר מקורות קטנים: כ-1%

• 10% נוספים מגיעים מאנרגיה גרעינית (Nuclear)

מטהרים את המים – אבל באיזה מחיר?

בישראל, למעלה מ-80% מהמים הביתיים שמגיעים אלינו לברז הם מים מותפלים – כלומר, מים שעברו תהליך התפלה של מי ים. תהליך זה מאפשר למדינה להתמודד עם מחסור חמור במים טבעיים, והוא נחשב להצלחה טכנולוגית עולמית.

אבל מאחורי ההצלחה מסתתרות גם בעיות:

• צריכת אנרגיה עצומה – התפלת מים דורשת כמויות גדולות של חשמל, מה שמגדיל את טביעת הרגל הפחמנית של המדינה.

• פגיעה בסביבה הימית – תהליך ההתפלה מחזיר לים תמלחות מרוכזות שמזיקות לחיים הימיים.

• מחסור במינרלים – מים מותפלים הם "מים מתים" – הם נקיים מדי ואינם מכילים מינרלים חיוניים כמו מגנזיום, מה שמצריך העשרה מלאכותית שלא תמיד מספקת את הצרכים הבריאותיים של האוכלוסייה.

• תלות הולכת וגדלה – ככל שאנו מתרגלים למים מותפלים, כך אנו פחות שומרים על מקורות המים הטבעיים שלנו – כמו אגני נחלים, מעיינות ומי תהום.

לכן, גם כשיש מים בברז – חשוב לזכור שהם לא "בחינם", ולהמשיך לחסוך, לשמור, ולשפר את מערכות המים הביתיות והאזוריות.

ולא רק מי שתיה! טיהור מים בישראל: יתרונות ואתגרים

ישראל מובילה בתחום טיהור השפכים, כאשר כ-90% מהשפכים המטוהרים משמשים להשקיה חקלאית . מערכות הטיהור כוללות מתקנים מתקדמים כמו מכוני טיהור שפכים (מט"שים) ובריכות חמצון, המטפלים בכ-95% מהשפכים העירוניים .​ממשלת ישראל+2איזיטופ - Easytop+2ילדים+2

אתגרים ונזקים אפשריים:

• פליטת מזהמים: תהליכי הטיהור עלולים לשחרר מזהמים כמו מתכות כבדות וחומרים אורגניים למקורות מים, במיוחד אם המתקנים אינם מתוחזקים כראוי.​איזיטופ - Easytop

• השפעה על בריאות הציבור: שימוש במים מטוהרים להשקיה עלול להוביל להצטברות מזהמים בגידולים חקלאיים, המשפיעים על בריאות הצרכנים.​ילדים+1איזיטופ - Easytop+1

• עלויות כלכליות: הקמה ותחזוקה של מתקני טיהור דורשות השקעות משמעותיות, והעלויות עלולות לעלות אם נדרש טיפול במזהמים מורכבים .​

טיהור קרקעות מזוהמות: מצב בישראל

בישראל קיימים כ-3,200 אתרים עם פוטנציאל לזיהום קרקע, הכוללים כ-23,000 מוקדי זיהום . הזיהום נגרם בעיקר מפעילות תעשייתית, תחנות דלק, בסיסי צבא ומפעלי תעשייה.​איזיטופ - Easytop+1כנסת ישראל+1calcalist+4כנסת ישראל+4בלפור ישראל+4

נזקים סביבתיים ובריאותיים:

• זיהום מי תהום: חומרים מזהמים עלולים לחלחל למי התהום, ולפגוע באיכות מי השתייה.​איזיטופ - Easytop+3בלפור ישראל+3LDDtech+3

• פגיעה במערכות אקולוגיות: זיהום הקרקע משפיע על הצמחייה ובעלי החיים, ועלול להוביל לאובדן מגוון ביולוגי.​

• השפעות בריאותיות: חשיפה למזהמים בקרקע עלולה לגרום לבעיות בריאותיות כמו פגיעות במערכת העצבים, תפקוד הכליות והכבד, ואף לסרטן .​איזיטופ - Easytop

אתגרי השיקום:

• עלות גבוהה: שיקום קרקעות מזוהמות הוא תהליך יקר, עם עלויות שיכולות להגיע למיליארדי שקלים.​איזיטופ - Easytop

• מורכבות טכנולוגית: הטיפול דורש טכנולוגיות מתקדמות והתאמה לסוג הזיהום, מה שמוסיף למורכבות ולעלות התהליך.​

אז מה אנחנו יכולים לעשות?

התשובה מתחילה בבית ובעסקים. כל חיסכון קטן – בחשמל, במים, בתחבורה או בצריכה – הוא צעד נבון כלכלית, ופעולה שמגינה על הסביבה.

וכאן מגיע הקסם: מה שאתה חוסך – אתה יכול להשקיע. זה יכול להיות בפאנלים סולאריים, בשיפורים ביתיים, או אפילו ביצירת דברים סביבתיים שמייצרים לך הכנסה או מקטינים את ההוצאה.

לקחת אחריות על הטבע. לא רק בכסף – אלא גם כערך.

מים אפורים – זהב נוזלי שזורם לנו לביוב

רובנו שוטפים כלים, מתקלחים, מפעילים מכונת כביסה – ואז שופכים את המים היקרים לביוב. אבל אפשר לנצל אותם להשקיית גינה, הדחת אסלות וניקיון.

מערכת בסיסית לניצול מים אפורים יכולה להחזיר את ההשקעה תוך כשנתיים – ולחסוך מאות שקלים בשנה. בייחוד במקומות ציבוריים, או בבתים פרטיים עם משפחות מרובות נפשות.

חשמל – איך עוברים מ"מבזבז" ל"חוסך שמרוויח"

רוב הבתים בישראל מבזבזים חשמל על תאורה, חימום מים, מיזוג ומכשירים שפועלים גם כשאף אחד לא משתמש בהם. שימוש חכם כולל:

• התקנת טיימרים ושקעים חכמים.

• מעבר לנורות לד.

• התקנת תאים סולאריים ביתיים (רק למי שיש גג).

• ניתוח חשבונות חשמל והבנה איפה אפשר לחסוך.

• ועוד טיפים רבים שבסיום מאמר זה אציג לכם

משפחה ממוצעת יכולה לחסוך אלפי שקלים בשנה – או אפילו לייצר הכנסה ממכירת חשמל עודף לחברת החשמל.

תחבורה – כשהרכב שלך שותה את הכסף שלך

הרכב שלך עולה הרבה יותר ממה שאתה חושב – דלק, טיפולים, ביטוחים, פחת (אבל אנחנו במאמר זה סוקרים את האפשרויות איך לחסוך עלויות ולשמור על איכות הסביבה) מעבר לזיהום האוויר שהרכבים מייצרים ופליטת פחמן חד חמצני.

רעיונות לחיסכון:

• נסיעות שיתופיות.

• אופניים או קורקינט במרחקים קצרים.

• עבודה מהבית יום או יומיים בשבוע.

• מעבר לרכב שיתופי או חשמלי - לא אפשרי לכולם בטח למשפחה.

• תחבורה ציבורית (כמה שאפשר, מבין שזה לא פשוט בישראל - גם ככה האוטובוסים והרכבות נוסעים ולכן שימוש בהם הוא ניצול משאב קיים)

כל שקל שאתה חוסך כאן – הוא שקל שיכול לחזור אליך כהשקעה ולא רק לך אלא גם לטבע ולכדור הארץ.

לסיכום: רשימת פעולות פשוטות שאתה יכול להתחיל בהן כבר השבוע

חיסכון בחשמל

כל הסעיפים כאן הם כאשר אתם מדברים עם אנשים ואתם רואים שסכומי החשמל שאתם משלמים הם גבוהים מסכום הרגיל הממוצע (חשבון חשמל גבוה) אז תתחילו לחשוב מה על הסעיפים כאן:

1. כבה אורות ומכשירים כשאתה לא משתמש בהם.

2. נתק מטענים מהשקע כשלא בטעינה – הם ממשיכים לצרוך חשמל.

3. התקן טיימרים או שקעים חכמים לדוד, מטענים ומזגנים.

4. עבור לנורות לד – עד 90% חיסכון בחשמל למי שעדיין יש נורות ליבון.

5. כבס בטמפרטורות נמוכות – זה גם חוסך חשמל וגם שומר על הבגדים.

6. השתמש במזגן בטמפרטורה קבועה (23–25 מעלות) ואל תדליק/תכבה שוב ושוב.

7. נצל את השמש לייבוש בגדים במקום מייבש כביסה.

8. בדוק איטום חלונות ודלתות – כדי לא לבזבז חימום/קירור.

9. כסה סירים בבישול – מקצר זמן וחוסך בגז/חשמל.

10. סגור מחשבים ושומרי מסך בלילה – לא רק מסך, אלא גם המחשב עצמו אפשר להרדים אותו.

11. נקה את הקולטים (של הדוד שמש) אחת לשנה (תלוי כמה יונים יש בסביבה וכמה לכלוך)

12. שימוש באור יום – פתיחת תריסים במקום הדלקת אור.

13. נקה פילטרים של המזגנים לשפר את יעילותם

14. התקנת חיישני תנועה במסדרונות ובחדרי מדרגות.

15. קנייה של מכשירים עם דירוג אנרגטי A ומעלה.

16. מאווררים תקרתיים במקום מזגנים בימים מתונים.

מים ותחזוקה חכמה

כל הסעיפים כאן הם כאשר אתם מדברים עם אנשים ואתם רואים שסכומי המים שאתם משלמים הם גבוהים מסכום הרגיל הממוצע (חשבון מים גבוה) אז תתחילו לחשוב מה על הסעיפים כאן:

1. השקה גינה בשעות הערב כדי לצמצם אידוי.

2. התקן חסכמים בברזים ובמקלחת.

3. תקן נזילות – אפילו טפטוף קטן שווה מאות שקלים בשנה.

4. שטוף כלים בכיור מלא ולא תחת מים זורמים.

5. השתמש בדלי לשטיפת רכב – לא בצינור.

6. כבס רק כשיש מכונה מלאה.

7. פתח את המיכל הקטן בשירותים (למקרים קלים)

8. אסוף מים אפורים לשימוש חוזר (השקיה, הדחת אסלות).

9. לא לשפוך שמן בכיורים - השמן נשפך לים וצריך המון מים כדי לשטוף אותו - כדאי לאסוף אותו בשקית ולזרוק לפח או לשפוך אותו במקום שיש אדמה שלא צומח בה כלום.

תחבורה וצריכת דלק

כל הסעיפים כאן הם כאשר אתם מדברים עם אנשים ואתם רואים שכמות הקילומטרים שאתם עושים בשנה כמות הרכבים של בני הבית הם גבוהים מהממוצע אז תתחילו לחשוב מה על הסעיפים כאן:

1. צא להליכה במקום לנסוע – זה גם בריא וגם חוסך.

2. עבור לרכב שיתופי/היברידי/חשמלי אם אפשר.

3. סנכרן נסיעות עם שכנים או קולגות (קארפול).

4. השתמש בתחבורה ציבורית – במיוחד לנסיעות קבועות (לא ריאלי לרוב האנשים)

5. עבור לעבודה מהבית חלק מהשבוע.

6. מעבר לאופניים, קורקינט, הליכה למקומות קרובים.

מחזור ואיכות הסביבה

כל הסעיפים כאן הם כאשר אתם לא ממחזרים בכלל דברים - או במילים אחרות עם הפח שלכם מכיל פלסטיקים, ניירות, סוללות, ושאריות אוכל שלמות שפג תוקפן:

1. הפרד פסולת בבית (כמה שאפשר - זה הרבה מעבר לזבל זה חינוך לאחריות סביבתית)

2. מחזר בקבוקים ופלסטיקים - לוקח שנים לחומרים האלה להתכלות, ולכן אפשר לשים שקיות לאנשים שאוספים את זה וממחזרים תמורת תשלום של אגורות עבורם)

3. שימוש בשקיות מתכלות

4. מחזור נייר וקרטונים

5. מחזר בגדים והעבר אותם למאגרי מחזור בגדים

6. מחזור סוללות

7. קח שקית רב-פעמית לסופר – כל פעם חוסכת אשפה לא מתכלה, אם בכל זאת תבחרו להשתמש בשקיות של הסופר קחו את המינימום שקיות שצריך.

8. דבר שהוא לכאורה לא חסכון- אבל חשוב אל תשפכו שמן בכיור עדיף לשפוך בשקית ולזרוק לפח, כי כל ליטר שמן בשביל לשטוף אותו צריך כמויות מים לא נורמליות והוא מזהם ופוגע במי הים שאליה נשפכים מי הביוב אחרי סינון.

צרכנות חכמה

כל הסעיפים כאן הם כאשר אתם מבזבזים ללא הרף על צריכה בסיסית ואתם מגלים שאתם זורקים אוכל שלם או בגדים שאתם לא לובשים (במילים אחרות: חשבון הצריכה גבוה) תעיפו מבט על הסעיפים מטה:

1. אל תקנה מבצעים רק כי הם "שווה" – שאל את עצמך אם אתה צריך.

2. קנה בגדים איכותיים ולא אופנה מתחלפת.

3. תיקון במקום זריקה – אלקטרוניקה, רהיטים, בגדים (כמה שאפשר ומה שלא אפשר לתרום)

4. העבר/קבל חפצים בקבוצות "למסירה" באינטרנט (ריהוט, ילדים, צעצועים).

5. אל תקנה מים בבקבוקים – התקן פילטר בבית - מעבר לזה שהפלסטיקים שעומדים בשמש פולטים חומרים כימיקליים למים שאתם שותים - רק אם אין ברירה!) בפועל עדיף לקחת בקבוק זכוכית או מתכת שאפשר למלא בו מים.

   
   

מכוון שהנושא הזה הוא חשוב לי,

אם יש לכם רצון להתייעץ איתי ללא עלות,

אני מזמין אתכם לשלוח לי הודעה לנייד שלי

ואני מבטיח לעזור לכם למצוא רעיונות להתייעל

ליאור עקירב

הנייד האישי שלי הוא 0544655937

חיסכון חכם, צרכנות מודעת, אנרגיה ירוקה, טיפים סביבתיים, מים אפורים, קוט"ש, השקעה סביבתית, קיימות, ניהול הוצאות, הכנסה פסיבית ירוקה, איכות הסביבה, לדאוג לכדור הארץ. חיסכון בחשמל, טיפים לחיסכון בבית, איך לחסוך כסף, צרכנות נבונה, התפלת מים בישראל, אנרגיה ירוקה, מערכות מים אפורים, צריכת חשמל במכשירי חשמל, קוט"ש מחיר, צריכת חשמל מזגן, איך לחסוך מים, איך לחסוך בדלק, משק בית חסכוני, השקעה בפאנלים סולאריים, ייצור חשמל סולארי ביתי, חשבון חשמל גבוה, קיימות בבית, מחזור בישראל, פתרונות ירוקים לבית, פליטות פחמן.